עם
הגיענו לבואנוס, בשדה התעופה חיכו לנו הקיץ ואנדריאה, הקיץ עם 30 מעלות בערך
ואנדריאה עם שלט ביד, אישה עגולה, לבושה בשמלה קטנה וקפקפי פליפ-פלאפ. היא המדריכה
שלנו בבואנוס.
הרחובות
בבואנוס נראים כמו עיר בבנייה ובבלאגן. יש פה הכל, חדש, ישן, אירופאי, ולא מסוגנן. רחובות מאוד רחבים והמון סמטאות. הרבה הומלסים ורחובות לא נקיים.
פתחנו
בביקור בקפה טורטוני. קפה מדובר מאוד ללא הצדקה. אולי בגלל גילו המופלג 150 שנה.
30 שעות בדרכים שלחו אותמו לתנומה קטנה בבית המלון שלאחריה נצא לעוד שוטטות...התנומה הקטנה הפכה לגדולה
והתעוררנו בארבע בבוקר אחרי 12 שעות שינה.
לפנינו
יום נוסף של שוטטות בהיי-לייט של בואנוס.
אנדריאה
לקחה אותנו לסיבוב בעיר.
עברנו דרך כיכר סן מרטין (Plaza San Martin) הירוקה והשלווה, כשמולה
מעבר לכביש ניצבת כיכר נוספת ובמרכזה "מגדל האנגלים" (La Torre de los Ingleses), מגדל שעון ענק (סטייל
ביג בן – עם השעה של לונדון) שניתן במתנה מבריטניה. כאן קיבלנו איזכור על מלחמת פורטלנד
הרגשנו שאנדריאה המדריכה נעה בחוסר נוחות. היא הגדירה את זה כמלחמה לא נחוצה בין
שני ילדים שרבים על מברשת שיער.
 |
| ביניינים אופייניים בבואנוס |
בית
הקברות בריקולטה Cementerio de la Recoleta
בית
הקברות שאף תייר לא יחמיץ ביקור בו, למה? בגלל שזה מוזר. עיר שלמה של מבנים
בסגנונות שונים, מושקע, אקלקטי, מיליון סגנונות בנייה והרבה סיפורים ואגדות. כאן
קבורים החשובים של ארגנטינה, וכמובן גם אויטה שמהווה את הדודבן שבקצפת. כל קבר הוא
בית קטן עם מדרגות למרתף ששם נמצאים ארונות עם אנשים מתיםםםם.
שכונת לה
בוקה La Boca
השכונה
הישנה והצבעונית של בואונוס. השכונה היא שכונת המהגרים הראשונה שבנו את בתיהם
ממכולות ולכן הקירות כולם מפח גלי צבוע בצבעים עזים. שאריות הצבע שנותרו מהאניות
בים. כל פיסת קיר צבועה בצבע אחר. בעיקר בצבעי הכחול צהוב – צבעי הבוקה ג'וניור.
הרבה גרפיטי של מרדונה ומעט של מסי?
במדרחוב
שמול הנמל העתיק אמנים שמציגים את העבודות שלהם. מוזיקה לטינית מושמעת בקולי קולות
ורקדני טנגו רוקדים להם בפתחי המסעדות למשוך קהל. אפילו אני הייתי מוכנה ללכת
למשחק בלה בומבונרה...אבל הם בפגרת קיץ.
טנגו בסן טלמו
את הערב חתמנו במופע טנגו וארוחה עשירה
במועדון/מסעדה בשם לה ונטנה La Ventana בשכונת סן טלמו (San Telmo) מופע תיירותי אבל שווה, היה ערב מהנה מאוד בתוספת
מפגש עם אנשים מכל הכדור.
אין ספק שמהטיול הזה אני יוצאת עם מכת פחמימות
(השפעת המהגרים האיטלקים ניכרת במסעדות הפיצות) ודוד יצא מכאן עם מכת חלבונים
(השפעת הפמפס המאפשרת גידול בקר משובח לבשר).
אופרה ונסיון שוד
אקורד הסיום היה בכך שהגענו לבית האופרה המרשים תיאטרון קולון(Teatro Colon) המפורסם,
שנחשב ביותר בעיצובו וכראשון בעולם מבחינת אקוסטיקה.
עשינו שם סיור מאורגן בשפה האנגלית, היה מעניין... ובדרך חזרה למלון
הצטרף אלינו איזה טיפוס שכאילו דיבר בטלפון הנייד ולפתע השפריץ עלינו איזה נוזל
מסריח במיוחד. הוא עשה כאילו "אוי...אני פה לעזור לכם" והתכופף לשלוף
מטלית לחה ריחנית לעזור לנו ולנקות אותנו מה"דרק" וגם מהארנקים. אני
קראתי על התרגיל מבעוד מועד והתחלתי לצעוק: "דוד קראתי בספר שזה תרגיל שוד
מוכר". ועליו צעקתי בעברית "אל תתקרב אלינו". הוא כמובן הבין את
העברית 😜 ונסוג מהנסיון להמשיך בשוד, ואנחנו ברחנו. ראינו שהיה בסביבה ברנש
נוסף שעליו היתה כנראה מוטלת המשימה לנקות אותנו מרכושנו.
הגענו למלון מצחינים כמו צמד בואשים. ובמלון אמרו
שזוהי טכניקה ידועה...מזל שדוד בעלי היקר ריסן את עצמו ולא ניסה לחנך אותם.
קישורים לכל הפרסומים בטיול הזה
קישורים לכל הפרסומים בטיול הזה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה