ברילוצ'ה עיר יפה מוקפת אגמים והרים, עיר של בשר, שוקולד וגלידה...
המלון שלנו ממקום אי שם על גבעה שמשקיפה ממרחק על העיר. קצת מאכזב,
אבל החלטנו שזה לא מה שישבור אותנו. אולי אפילו יש בזה יתרון... נצטרך להזיע קצת
בדרך אל הגלידה והשוקולד... את הירידה לעיר עשינו בעזרת טרמפים. כבר זמן רב שלא
תפסתי טרמפים ולהפתעתי... עצרו לנו וגם הצלחנו לקשקש בספרדית ובפנטומימה. נסענו פעם
עם סוחר בשר, ופעם עם משפחה מצ'ילה... משעשע.
יום ראשון בברילוצ'ה יצאנו לסיור בעיר ובסביבותיה, עלינו ברכבל סקי על
הר הקמפניירה – תצפית פנורמית מדהימה על העיר המוקפת אגמים והרים – שוויץ של דרום
אמריקה.
חשבתי לעצמי... איך הילדים מציירים את המפה שלהם בשעור גאוגרפיה על כל
האגמים והמפרצים מסביב? בלתי אפשרי ...
הסתובבות של אחר הצהריים ברחוב הראשי הובילה אותנו לסטייק ולגלידה וגם
לטעימות שוקולד.
יום נוסף בברילוצ'ה ואנחנו מוצאים את עצמנו נרשמים לטיול רכיבה על
סוסים. נוסעים כשעה אל מחוץ לעיר אל אסטנסיה סאן רמון.
שם מקבל את פנינו "מושבניק" תוצרת ארגנטינה, מכבד אותנו
בלחמניות תירס וכמובן מאטה – הכוס הקטנה עם עשבי התיבול וקשית – שעוברת בין כל
הקבוצה. אני נמנעתי, לא מתערבבת עם חיידקים של אחרים. מתארגנים אחרי תדרוך והסבר
על האייל האדום והקונדורים. עוד כמה מילים על הוראות בטיחות ויצאנו לדרך כעשרה
רוכבים עם הגאוצ'ו הממונה – חסוס. איזה שם מצוין לסייס שלקוח היישר מהמערב הפרוע.
הדרך עוברת באזור הבתה – הערבה של פטגוניה כשמידי פעם מזדקרים סלעים
ענקיים בצבע חום אדמדם. בתוך הסלעים רואים את מרבצי הקינון של הקונדורים לפי
הלשלשת. הם באים לאזור הזה בתקופת החורף כשהשלג יורד בהרי האנדים הגבוהים ואין ביכולתם
לצוד את טרפם.
מידי פעם עלו בי הרהורים – מה אני עושה על סוס באמצע חופשת סמסטר? או
מה הייתי חושבת על דוד אם היה מציע לי לקפוץ לאיזה טיול רכיבה על סוסים בחוף בית
ינאי – הייתי בטוחה שיצא מדעתו... אבל פה בערבות פטגוניה זה ממש הגיוני וסביר.
המסלול לכל אורכו עבר עבר לצד נחל זורם – ובכל מעבר מים הסוסה שלי ורק
שלי התעקשה לנצל את ההזדמנות ולשתות ממימי
הנחל.במהלך הרכיבה הגעתי גם למסקנה שאכן כדברי השיר "אין סוסים שמדברים
עברית"... הסוסה שלי עשתה כרצונה ובכלל לא הקשיבה לי. לאחר רכיבה של שעתיים
בנופים מרהיבים חזרנו לחווה, שם חיכתה ארוחת אסאדו משובחת – וגם לי הצמחונית הכינו
איזה תבשיל ירקות טעים.
חזרנו לברילוצה עייפים אך מרוצים בתחושת סיפוק שחווינו את השטח ווהרווחנו
את לחמנו, אז ירדנו על עוד גביע ענק של גלידה.
יום נוסף בברילוצה - הפעם אל
אזור מלון השאושאו – מלון יוקרתי מאוד מחוץ לעיר – זה שהילרי ואובמה היו בו. לא
ריגש אותנו, אז החלטנו לעשות טיול רגלי במסלול סמוך בתוך יער גשם יפה הזרוע בעצים עבי
גזע שהוביל אותנו אל האגם מורנו.
לאחר כ-7 ק"מ סיימנו את המסלול וחזרנו באוטובוס אל מרכז העיר הישר
למסעדת הבשר "דון אלברטו" בה הרגשנו כמו במסעדה בתל אביב, כולם כולל
המלצרית מדברים עברית.
שוב סטייק על הצלחת (רך כמו חמאה) וסלט משובח של המון חסה עם אמפנדס
גבינה – טעים באמת.
טיסה מברילוצה מביאה אותנו ליעד הבא – האיגואסו.
קישורים לכל הפרסומים בטיול הזה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה