פוארטו וארס
עיירה של כשני רחובות עיקריים יושבת על מפרץ יפה לאורך החוף של אגם יאנקיווה. בתי המלון פרוסים מעבר לכביש העוטף את החוף.
מדהים לחשוב שהאנשים הללו קמים כל בוקר ומהחלון רואים חמישה הרי געש.
האחרון הר הגעש קלבוקו ("מים
כחולים" בשפת המפוצ'ה) "השתעל" לפני שנתיים והאפר כיסה את כל האזור... אבל הצ'ליינים
"דאגו" לשלוח את רוב האפר, בעזרת הרוחות כמובן, לכיוון ארגנטינה.
האוסורנו הוא הר געש גדול ומרשים, גאומטריה
מדוייקת של חרוט קלאסי ... הר געש פעיל במחוז לוס לאגוס בדרום צ'ילה. ההר שוכן
בגדה הדרום-מזרחית של אגם יאנקיווה, מתנשא לגובה של 2,652 מ' מעל פני הים ומשקיף
על אגם טודוס לוס סנטוס. הוא מזוהה מאוד ונראה למרחקים מכל מקום אם אין עננים
בסביבה.
אוסורנו הוא אחד מהרי הגעש הפעילים ביותר
באנדים של דרום צ'ילה, עם 11 התפרצויות מתועדות בין השנים 1575 ו-1869. הבזלת
וזרימת הלבה שנוצרו בזמן התפרצויות אלו הגיעו לאגמים שלמרגלותיו ומשפיעים על צבע
המים.
עם בוקר לקחנו סיור מודרך לעיירה שכנה שנקראית פרוטייאר. עיירה שנוסדה
בתחילת המאה ה-19 על ידי מהגרים גרמנים קתולים משכילים בעידוד הממשל הצ'לייני.
מרבית הבתים בעיירה בנויים מעץ בסגנון אירופאי. בעיירה מוזיאון המשחזר את בתיהם של
ראשוני המאגרים היקים שהותירו את חותמם על העיירה וסביבותיה עד היום. המקום מטופח
מאוד, מוצגים שם בתי המגורים על אורח חייהם, כלי הבית וכלים חקלאים, חקלאות הייתה
פרנסתם העקרית.
יש להניח שבשל הגרעין של ההתיישבות הגרמנית הזו שהתפתחה והיכתה שורשים
בצ'ילה ובארגנטינה בעשורים הראשונים של המאה ה19, המקום הפך להיות מקלט נוח להרבה
מאוד נאצים אחרי מלחמת העולם השניה.
יום מעבר מצ'ילה לארגנטינה
בפורטו וארס עלינו על אוטובוס של חברת התיירות ויצאנו לדרך. מעבר הגבול
בין צ'ילה לארגנטינה דרך הרי האנדים בנסיעה משולבת עם שיט. בשטח הררי מאוד, יערות
גשם, שיט באגמים שמחליפים צבעים בין כחול לירוק ולטורקיז. לאורך המסלול שלקח חצי
יממה החלפנו ארבעה אטובוסים ושלוש ספינות קאטמראן. בפארק פויאואה עצרנו להפסקת צהריים
והמשכנו בהפלגה ליעד... הגענו לברילוצה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה